הסיפור של ענבר
הסיפור של ענבר
כתבו עמנואלה ומוטי שרייבמן, הוריה של ענבר, אחת הדיירות הוותיקות בקבוצה.
מי היה מאמין שחוג הספורט הטיפולי והג'ודו שענבר השתתפה בו לפני כ- 30 שנה יסלול לה את הדרך לבית לחיים, בית הנמצא ברחוב בעל שם סימובלי – רחוב העצמאות?
חוג זה התקיים בבית הספר "אשכולות" בראשון לציון בהנחייתו של דב שפילמן. דב היה פוגש את ענבר וחבריה פעמיים בשבוע ומלמד אותם במסירות רבה, במקצועיות, באהבה ובסבלנות רבה. זמן מה לאחר מכן הוקמו החוגים בשקמים, ואט אט נסללה דרך ארוכה שלוותה במאמצים בלתי נלאים. המסע של הקבוצה עבר דרך כמה תחנות ברחבי נס ציונה: מהבית ברח' רוטשילד, לבית ברח' בן גוריון, משם לבית ברח' ההגנה, ולבסוף לבית לחיים שם גרים ענבר וחבריה זה כ- 5 שנים.
ענבר עובדת מדי יום בסדנת שקמים בבית עובד. היא עובדת בחריצות ובשמחה לאחר שקיבלה הדרכה מושקעת. היא מועשרת במגוון חוגים רב תחומיים כמחשבים, מוסיקה, שירה, תכשיטנות, טיפול בבעלי חיים, חדר כושר, חוגים חברתיים, יציאה לטיולים, לסרטים, למופעים, למלון. הצוות הדריך את ענבר בנסיעה באוטובוס לבר אילן וכך במשך כשנתיים, אחת לשבוע, ענבר נסעה עם חברים ללימודים באוניברסיטה, במסגרת מיוחדת ותומכת.
ענבר התנסתה בהליכה לספרייה, לקניון, וביציאה לצפות במשחקי כדורסל בנס ציונה שהיא כל כך אוהבת. ענבר רכשה הרגלים וכישורי חיים וקיבלה שיעורי רכיבה על סוסים שהסבו לה הנאה רבה. בבית חוגגים את החיים עם הצוות האוהב, החם והאכפתי.
בית לחיים זו לא כותרת או כתובת, זאת משמעות נשגבת ושייכות המהווה בית שני לענבר זה 26 שנים. זהו מסע חיים שלם, דרך חיים שמעניקה לה ולחבריה כישורי חיים מותאמים אישית, ערכים המלמדים חיים בצוות, שיתוף פעולה, התחשבות בזולת ועזרה הדדית. כל זה מנוהל ביד רמה על ידי דב והצוות היקר והמסור בהוסטל ובסדנת התעסוקה.
כל אנשי הצוות כה משמעותיים עבור ענבר וחבריה. הם מורי דרך, מלווים צמודים, ורוח גבית תומכת ומעצימה. הם תמיד נותנים יד, כתף, חיבוק, ואוזן קשבת בכל עת. החיבור והקשר של ענבר וחבריה ושל הצוות, הנמצאים ביחד כרבע יובל, הוא חיבור מיוחד. בזכותו אנו ההורים חווים רגעים של נחת, שלווה, הדרכה, רוגע ושפע של מסירות .
ענבר אהובתנו, ילדתנו הנצחית, מרגישה בקשר המתמשך ואנו בטוחים שכך היא מרגישה בליבה:
אני קיימת
אני שייכת
אני רצויה
ואכן המוטו המתמשך במסע היומיומי המיוחד הוא הרציונאל השזור בשרשרת המיוחדת הזאת
היוצרת את המשמעות של הבית לחיים ע"י החיים בבית!!
על הכול ולכולם תודה,
עמנואלה ומוטי שרייבמן, הוריה של ענבר
